מה אפשר לעשות כשאין השראה והראש יבש?

איך מגיעים להשראה כשהראש יבש?

יבש, יבש, יבש…

מבקשים ממני להביא רעיון גאוני,
רעיון קריאייטיבי –
הכל יבש.
אין אין אין כלום.
זה מרגיש כאילו פותחים ברז,
ובמקום מים – יוצאים שברי טיפות,
והרבה אויר.

מה עושים?
איפה מוצאים את ההשראה כשהראש יבש לגמרי?

דבר ראשון ברור –
פרק תהילים.

ואח”כ?
מתחילים לחשוב:
על 
תמונות,
חוויות,
מושגים,
אסוסיאציות קשורות ולא קשורות,
(ולפעמים, המפתח נמצא דווקא במה שלא נראה קשור!)
אוצר מילים,
חפצים בסביבה הקרובה
נסיון לחבר שני דברים שלא קשורים זה לזה.
ואם לא הולך?
מכריחים להמציא. שתהיה תוצאה הכי טפשית,
אבל כל תוצאה פותחת את הפקק היבשושי והחוסם
ופותחת את הראש לחשיבה עם השראה.

תמיד זה גם יגיע.

שעון, מפתח, כסא, שולחן, תיק,
חסרה השראה של פריטים יומיומיים סביבנו?
קצת לפתוח את הראש…

אבל הרשימה עדיין בנאלית ומשומשת.
מה עושים?

מתחילים לחשוב על תועלת
של מוצר ושירות.

איזו אסוסיאציה יש למילה נוח?
ספה, פרווה, ו-אפילו תיבת נוח.
מה אומרת המילה מהיר?
צבי, מטוס ואפילו הצב האיטי, שמהיר יותר מהצבי של הדואר.
וכן הלאה.

אבל עדיין מרגיש יבש.

אז?
ממשיכים לדמות ולהמשיל,
לחבר בין דברים לא קשורים,
מנסים למצוא משותף בין כלל פריטים,
מנסים לדמיין ‘מה יקרה אילו הפריט הזה לא היה חלק מהחיים שלנו’,
או ‘אם הפריט הזה היה מעוצב אחרת’,
או אפילו ‘אם בפריט הזה יהיה חסר חלק מסויים, מה יקרה אז?
מותר להתפרע. רצוי אפילו!
ודוקא ההתפרעות מולידה השראה מדהימה
ו’מרטיבה’ ומשקה את הראש היבש.

וברוך ה’, דווקא מהיובש נובט הרעיון.
דווקא ההליכה בשבילים הבלתי סלולים,
מנחה את הכיוון לפתרון.
ההבזק,
הגרעין נובט,
ואז מתפתח ויוצא הפרח.

ופתאום
מרגישים הצפה.
מליון רעיונות!
וכל רעיון פורה יותר ויותר,
כך שבטוח יהיה שם
את המשהו המיוחד שחפשתי.

תקופת היובש
תמיד מבשרת על העננים, הגשם והשפע
שמגיע אחריו בס”ד.

ועכשיו לפינת ההשראה החדשה!

מה זה ספסל?

בשביל אמנים, ספסל הוא המקום שמסמל  השראה.

בואו תראו איך זה נראה בשטח

בואו תציצו לפרויקט מיתוג של ביה״ס לאומנות “הספסל” שנפתח בביתר

השארת תגובה