סיפור של תחילת הדרך
במטרה לתת לך כלי בכל התחלה שהיא…
ביצעתי עבודה ללקוח – קטלוג לנעלים
אגב, הלקוח ידע שזה פעם ראשונה שאני עושה את זה
וקיבל מחיר בהתאם…
למחרת ששלחתי את העבודה לדפוס
אני מקבלת טלפון
–שלום, אני מדבר עם הגרפיקאית? (הדופק עולה ל200 מעלות….)
–כן,
-תגידי, את גרה בעזה? (רעד בידיים…)
–מה?
-כן, את גרה בעזה?
-מה? מה? אני גרה באשדוד
ואז
בום – – (פתאום אני קולטת שלא הבנתי את הבדיחה)
–כי העבודה שלך נראית, כמו עבודה ערבית!!
בהמשך בקושי אוספת את עצמי
בקשתי לדעת מה הבעיה וכד׳
והוא אומר: (בקול מתנשא וצפצפני)
–אין אפשרות להסביר דרך הטלפון, תצטרכי לנסוע לתל אביב, אנו סוגרים ב7
אה
אה
אה
אני מוצאת את עצמי, נסחבת לתל אביב, ב2 אוטובוסים, עם תינוק בעגלה
ושם בזילזול הראה לי את הבעיה שבאמת יכול היה להסביר בטל. ב-2 דק׳…
וגם אמר
–תגידי, למה את עושה עבודה, אם זה פעם הראשונה?
אמרתי לו
באמת? אם לא תהיה פעם ראשונה
איך תגיע הפעם השניה, והשלישית???