במאמר הקודם (למעבר לחצו כאן) 

ראינו עד כמה החיבור העצמי אל הערך,

הוא היוצר את הביטחון במותג,

ואת השדר הממגנט.

היום ננסה להבין,

שכשיש ערך גבוה פנימי מוצק ובטוח. 

אנחנו נרגיש פחות צורך לצעוק אותו,

לשכנע בו.

אנחנו נאמין

שכולם יודעים את זה,

או שלכל הפחות ידעו את זה בפגישה הכי מינימלית איתנו.

כשמותג מחפש להיות מובן,

מחפש שיאמינו בו,

הוא משדר חוסר ביטחון עצמי. 

🙁

כשנגיע אל החשיפה לקהל

מתוך מקום שבטוח בערך שלו

שבטוח בעוצמה שלו,

אנחנו נגיע מתוך נקודת הנחה שכל מילה מיותרת.

ושהמותג מדבר בעד עצמו.

 

מותגים לא מפחדים שלא יבינו אותם.

 

כשאני מנסה להעביר לבעלי עסקים את העיקרון הזה,

של התנהגות כמותג,

אני הרבה פוגשת את האמירה

'קודם אני אהיה מותג ואז אני אתחיל להתנהג כמותג'

 

זה ביצה ותרנגולת, 

אי אפשר להחליט מה היה הראשון. 

ההתנהגות יוצרת מותג. 

המותגיות יוצרת התנהגות.

 

איך זה קורה בשטח?

מודעה, למשל,

שמשדרת שלא מבינים אותה,

תציין חמש פעמים במודעה על המחיר הזול. או על זה שהם יוקרתיים.

 

אז איך נספר על עצמנו? 

אם חשוב לנו להביא מעלה קונקרטית,

בואו נגיד את זה הכי קצר,

הכי ברור,

הכי מינימלי. 

הכי בטוח

 

לא נחזור על עצמנו,

לא נהיה במוד של שכנוע, של הסבר. 

מותג לא נמצא במקום של מבינים אותי או לא. 

אם את כבעלת המותג לא מאמינה ולא בטוחה למה שיאמינו בך.

הנה זה במשפט עוצמתי, שאגב נכון לכל תחומי החיים: