ממוריל - לזכור לחבר ולהשפיע
תחום
עריכת ווידאוי
הפרויקט שלנו
אסטרטגיית המותג, בניית מותג
כאן בונים זכרונות
שלום, הפעם נשתף בתהליך המיתוג של ׳שרה צימט׳ בדואט,
נפגשנו לשיח פתוח מעלה זכרונות, לשתף בחוויה שלנו מהתהליך המשותף.
אני, פערי אויש – מצד נותן השירות. וההבטחה למותג עם כריזמה.
ושרה – מצד הלקוח, לקוחה שכל אחת מייחלת לעצמה, חכמה מפרגנת ומגישה.
קבלו תקציר קטן, כדי שתכירו את המותג הכריזמטי
את הסיפור המלא תשמעו בדואט
מה? – עריכת וידאו
איך? – הפקת סרטי תיעוד לדמויות הוד
למה? כי תוכן ערכי זה ההגשמה של שרה.
הקונספט – זיכרון
כי ההבטחה השיווקית שלנו, שיזכרו את דמות ההוד
והזכרון ישפיע ויחבר למטרה אותו כיוונו
שם המותג – ממוריל
אנדרטה (באנגלית) להנצחת הזיכרון + זיכרון (ממו) וסיומת מותגית
וכעת נעבור לראיון בדואט, כדי שנזכור.
הדברים המשמעותיים קורים לא מהגשת התוצאה אלא התהליך שעברנו
שרה, רוצה לספר לנו איך הכל התחיל? מה הסיבה שרצית למתג את עצמך מחדש?
מה בעצם היתה הבעיה שלך?
אני 14 שנה בתחום, הרבה לקוחות עברו דרכי, באיזשהו מקום, גדלתי התמקצעתי, יש לי ב״ה יכולות. אך לא הרגשתי שהלקוחות יודעים את זה. כביכול, הלקוח שבא אלי לא מודע לדירוג הנכון שלי, לאיכות ולעמוק התהליך שאני יכולה לתת לו. מבחינתו הוא בא אלי לקבל משהו מסויים, כשאני יכולה לתת לו משהו הרבה יותר גבוה וגדול. יתכן שהוא לא הלקוח האידיאלי שלי. אבל ידעתי שאני צריכה כעת את הלקוח שמחפש את המוצר שאני יודעת לתת. ופשוט חייבת שיאמין שאני הכתובת.
לא ידעתי איך לעשות את זה, הרגשתי שהלקוח לא בשל כדי לסגור איתי את עסקאות גדולות.
לא ידעתי מה הגשר כדי לעבור את השלב הזה.
מה בעצם חיפשת?
לא רק מיתוג, אלא למצב את עצמי במקום הגבוה. להרגיש בטוחה במיקום שלי
וזה קרה, לא רק במיתוג, אלא בהתנהלות וגישה, ברגע שאני קיבלתי יותר ביטחון, זה עובר.
לדוגמה, לקוח שאני מלווה אותו, פתאום מתייעץ איתי, מעביר לי פרויקטים הרבה יותר גדולים, יש לו אמון בחשיבה ודעה מקצועית שלי.
אם עד היום פרויקט של 30K ש״ח, שיקשקתי.
והיום הגעתי בכזה ביטחון, ידעתי מה אני מגישה, ידעתי מה אני מציעה, הבנתי את התהליך, הצגתי בביטחון, הוא סגר בקלות, ברגע, אפילו לא ביקש לראות תיק עבודות.
איך היה לך התהליך?
עשה לי הרבה סדר בראש, היה לי קשה לסדר לעצמי, להבין מה אני עושה, איך אני מתמחרת, מה בעצם אני נותנת. בתהליך מיקוד המוצר שלי עזרת לי לפרק את המוצר את התהליך, להבין מה יש בו מה אני נותנת, מה הדברים היותר משמעותיים שם ללקוח, ואיך לתמלל את זה. הבנתי שיש דברים בתהליך שנתתי ולא הבנתי שזה בעצם משמעותי לדבר את זה. ואת הסברת לי שבדיוק את זה אני צריכה לשקף. ברגע שהבנתי את זה הבנתי שהמוצר שלי שווה הרבה יותר.
מה היה השלב הכי מפתיע?
הכי מפתיע היה בשבילי להבין, שעד היום התייחסתי לעצמי כביצועיסטית, ותוך כדי התהליך, הבנתי שאני אחראית על התוכן, אני אחראית על החלק החשיבתי והאסטרטגי, והיה מפתיע להבין עד כמה הפיקוס הזה מעלה את המוצר ואת הערך שלי. פתאום קיבלתי את האומץ והיכולת לדרוש את התמחור הנכון,
אם תחילה חשבתי שהתמחור לסרט כזה אמור להיות כ30K
כעת אני מבינה שהמינימום הוא 40, אחרת אני בהפסד, כי הביצוע והתהליך עולה יותר. כך קרה שאני מציעה את המחיר המעודכן בביטחון וסוגרת בקלות ב״ה.
פערי, איך את מצליחה לפשט את זה בצורה כל כך ברורה, מסוג הדברים שפתאום לא מבינה איך קודם לא חשבתי?
האמת, זה בשוט, מבחוץ זה תמיד קל יותר 🙂 אני מגיעה ממקום שאני מתחברת לחלום שלך, מאמינה בפוטנציאל וחזון הגדול, בטוחה שאת שם כבר. ומה שנותר הוא להוביל את זה ולפשט את זה לתהליך מובנה.
ב״ה אני ליוויתי עשרות עסקים, ואני חוקרת את עולם המותגים בלי הפסקה. לומדת ומתייעצת ללא הפסקה.
והחלק הכי משמעותי, גם אני עברתי בעסק שלי תהליכי גדילה, כך שיש הרבה ידע, וכלים שאפשר להיעזר בהם.
שרה, איך היה לך העניין שהתהליך היה בשיקוף ושיתוף לאורך כל הדרך?
מאוד נהנתי ממנו, ברגע שהייתי שותפה. הרגשתי מחוברת, לא ששלחו לי לוגו ואני צריכה לבחור, עשינו את זה יחד, אני חלק מתהליך, מחוברת לתוצאה, ושמחה בו.
כבר משלב הקונספט, היית פתוחה להקשיב לי. אני זוכרת בעיקר את שלב של עניין צבעוניות המותג. כשאחזנו בשלב מתקדם יותר, פתאום רציתי ללכת אחורה. והתלבטתי על הצבעים. ובסוף החלטנו לשנות. הרגשתי שהקשבת לי, הייתי איתי בהתלבטות ואפילו שינת.
ממש מעניין אותי לדעת, פערי, איך הצלחת לקבל את זה בצורה כל כך יפה, את הבקשה שלי לשינוי, אחרי שכבר בחרנו והתקדמנו, כל אחת אחרת היית משכנעת להשאר עם זה?
לא בטוחה שהיו משכנעים אותך לא לשנות, רק שאולי לא היו משתפים כך, והיה מאתגר לשנות בשלב מתקדם. או שפשוט לא היו מצליחים להקשיב ולהבין את הצרכים שלך.
בסופו של דבר, הסיבה לתהליך השיתוף. כך שחשוב לי להקשיב לדעה שלך ולהרגיש את מה שאת חושבת, כך שלמרות שעברנו כבר לשלב הבא, את הערת את תשומת ליבי שהצבעים שבחרנו לא ייחודיים מספיק, ניתחנו את זה, והבנתי שנכון להוסיף טוויס נוסף. בואי נעצור ונעמיק בזה, ועוד לפני שידעתי איזה צבעים יהיו, ואיזה טוויסט נעשה, אמרתי: מפה רק נשתבח. רק נוסיף את התיבול וזה יהיה יותר טעים. וב״ה הגוון הסגול שהוספנו נתן טעם המעודן ומושלם. ואני שמחה שהבאת את הקול הזה.
איך את מרגישה כעת?
מבסוטית. מרוצה, מרגישה בטוחה במה שאני נותנת, יודעת שיש לי משהו טוב, מדברת בביטחון משדרת בביטחון , כיף לי, כיף לי לשלוח מיילים עם החתימה, מרגישה במקום גבוה מקצועי.
זה מתבטא בעבודה בסופו של דבר. דוגמה הייתי ביום צילומים, כולם היו חסרי סבלנות, ואני לא נבהלת, מכוונת, אני יודעת שאני משקיעה את הכל, כי זה יצא מושלם. ולכן התנהלתי בביטחון והשגתי. בעבר זה לא היה לי. להיות חזקה במה שאני יודעת שצריך. לפני זה הייתי מהססת. אני מרגישה שגם נבנה לי מותג עם נראות חיצונית , וגם ניבנתי בתהליך פנימי
מרגישה שנבנה כאן זיכרון לטווח רחוק, תודה.
