סיפור של תחילת הדרך

במטרה לתת לכם כלי בכל התחלה שהיא…

 

ביצעתי עבודה ללקוח – קטלוג לנעלים

אגב, הלקוח ידע שזה פעם ראשונה שאני עושה את זה

וקיבל מחיר בהתאם…

 

 

למחרת, ששלחתי את העבודה לדפוס

אני מקבלת טלפון

שלום, אני מדבר עם הגרפיקאית?  (הדופק עולה ל200 ….)

כן,

-תגידי ,את גרה בעזה? (רעד בידיים…)

מה?

-כן, את גרה בעזה?

-מה? מה? אני גרה באשדוד

 

ואז

בום – – (פתאום אני קולטת שלא הבנתי את הבדיחה)

 

כי העבודה שלך נראית כמו עבודה ערבית

 

בהמשך בקושי אספתי את עצמי

בקשתי לדעת מה הבעיה וכד׳

והוא אומר: (בקול מתנשא וצפצפני)

אין אפשרות להסביר דרך הטלפון, תצטרכי לנסוע לתל אביב, אנו סוגרים ב7

אה

אה

אה

 

ואני נסחבתי לתל אביב, ב2 אוטובוסים, עם תינוק בעגלה

ושם בזילזול הראה לי את הבעיה שבאמת יכל להסביר בטל. ב-2 דק׳…

 

וגם אמר

תגידי, למה את עושה עבודה, אם זה פעם הראשונה?

אמרתי לו

באמת? אם לא אעשה פעם ראשונה

איך תגיעה פעם שניה, והשלישית???

 

וכעת לחלק הכי חשוב:

אני זוכרת שישבתי באוטובוס

ואמרתי לעצמי גם הלוך וגם חזור

ואמרתי לעצמי:

האיש הזה

לא יחליט

אם אני אהיה גרפקאית מס׳ 1

או לא

הוא לא יחליט אם אצליח או לא

כי אני חזקה.

וגם אתם חזקים!!!!

 

האמת שאת הסיפור הזה

אני מספרים

כשמבקשים ממני הרצאה לגרפקאיות,

בתחילת הדרך

אך חשבתי שהוא יכול לחזק

כל אחת

בכל התחלה חדשה

 

ואם מדברים,

למי שלא ראה עד היום

יש לי מדריך

מעלים מחיר בלי העלים לקוחות

השארת תגובה